כל ההתחלות קשות, אבל אחר כך קל יותר

במסגרת לימודינו בתכנית ללימודי תואר שני בגיל הרך במכללת לוינסקי התבקשנו ליצור בלוג במסגרת קורס מקוון: תקשורת מערכתית כאמצעי להובלת שינויים. ואנו חשבנו לעצמנו...
'מה הבעיה?'

ובכן, מהר מאד גילינו שיש בעיה והיא שאנו לא בדיוק... יודעות מה זה בלוג?
לאחר התלבטויות וחשיבה מרובה במטרה להיות יעילות ושיסייע לנו בהדרכה (שתינו מדריכות) החלטנו שהבלוג שלנו יעסוק בנושא טיפים בעבודת צוות. כמובן, שעדיין לא היה לנו מושג 'ירוק' מהו בלוג. כן? אז לאחר שבועיים, הגענו לתובנה שהובילה אותנו להסכמה שאנו לא ממש מרוצות מהנושא הנבחר והחלטנו שנושא הבלוג יהיה בתחום האומנויות.

בהתלהבות רבה ניגשנו לכתוב את הפוסט הראשון. ישבנו, חשבנו, כתבנו על דף – טיוטה ועוד אחת, ועוד אחת... מאמץ ללא לאות. יזע רב הושקע בפוסט הבכור בבלוג ואנו בגאווה אמיתית העלינו לאוויר את יצירה המופלאה בהקשת מקש אחת. הפוסט השני זכה עדיין ביחס מועדף שנבע מהתרגשותנו ובא לעולם בצבעוניות ובססגוניות של אביב ושמחה. בפוסטים, השלישי והרביעי, כבר הבנו היטב את הרעיון וחשנו בטוחות עד שקיבלנו משימות חדשות ואז אוי איזה ברוך... חשנו שוב תסכול שנבע ממצב שבו היינו שרויות בבלבול ובשעת דמדומים המערפל את מחשבתנו וכבר לא סבורות שאנו מובילות שינוי, לְמה משמש הבלוג ומהם יתרונותיו. עדיין חרחרה בנו באי נחת חוסר הידיעה על חסרונותיו ועל הסכנות האורבות לנו בכל פוסט שהעלנו בבלוג, הפתוח לכל נפש חפצה.
הפוסט החמישי נראה קצת שונה. הוא התחיל להראות ממש כפוסט בבלוג. ההתנסות ביצירת קישור למאמרן של ניר גל ונור (2001) תרמה לנו בהבנת יתרונותיו של הבלוג. המאמר עורר בנו רצון להגיב. ואכן הגבנו ולמרות הקושי שלנו לחבר בין נושא המאמר, העוסק במחקר על סביבה מתוקשרת בגן, לבין הרצון שלנו לשמור על נושא הבלוג שלנו, העוסק בנושא אומנויות בגן הילדים, מצאנו פתרון מעניין. ומי שעדין לא קרא את הפוסט שבו מדובר מוזמן לעשות זאת מיד!
הפוסט השישי היווה את נקודת המפנה המשמעותית ביותר וזאת בעקבות המאמר של הורוויץ שסייע לנו להבין את חשיבות הבלוג ועמד על יתרונותיו בכלל ובמערכת החינוך בפרט.
הפוסט השביעי המשיך בדרכו של קודמו וזו ההוכחה, שלמדנו כיצד לבנות בלוג.

הרי הוא לפניכם.
ועתה, יש לנו יכולת ליצור בלוג משלנו בכל נושא שנרצה לקידום העבודה החינוכית בגיל הרך.

שלכן,
אלה ונגה

הקלות של הפרסום ברשת

עיסוקו של פוסט זה בסוגיה המכונה בפי הורוויץ "כתיבה אישית/ציבורית", שהינה אחת הסוגיות הקשות והמורכבות של השימוש באינטרנט. סוגיה זו דנה בטשטוש הגבול בין האישי לבין הציבורי, הנובע מהאפשרות והקלות בה ניתן להשתמש באינטרנט, שהינו כלי תקשורת ציבורי לפרסום מידע אישי.

בנימה אישית, אנו רוצות לשתף אתכם בספקות שעלו בנו כבר בתחילת הקורס, כאשר נדרשנו לתת מידע אישי עלינו באתר הבלוג ובו התלבטנו בשאלה האם ברצוננו לפתוח את הבלוג לכלל הציבור או להגביל את אוכלוסיית הקוראים בו, בשל החשש שלנו מהחשיפה. הספקות והלבטים ליוו אותנו במהלך הקורס עם כל העלאת פוסט לבלוג והיה לנו קושי רב לחשוף לבטים והגיגים אישיים ופרטיים שלנו לקהל שאינו מכיר אותנו כלל וכלל.

בנוסף, חשנו כמו הורוויץ, שסבור כי "נוצר צורך לדעת לא רק כיצד לכתוב מאמר שיודפס בדפים אלא גם כתבה שתיקרא על גבי צג המחשב". הורוויץ, המפרט סוגות חדשות בכתיבה שנוצרו בעקבות התפתחות האינטרנט והמחשב, עורך הבחנה בין כתיבה מודפסת היוצאת לאור לבין כתיבה המפורסמת על צג המחשב באינטרנט מההיבט של תהליך הפרסום: טקסט העומד לצאת לאור בהדפסה עובר תהליך של כתיבה על פי כללים של הסוגות השונות, עריכה והגהה, אשר בעקבותיהם ייתכנו שינויים בטקסט, טרם הדפסתו והפצתו ברבים. לעומת זאת, טקסט המפורסם באינטרנט הינו אינטואיטיבי ולא נדרש להתאים עצמו לכללים כלשהם והוא מועלה ישירות ומופץ לקהל הרחב בלחיצת מקש אחת.

אנו, שהורגלנו לתהליך פרסום ארוך בו מעורבים תהליכים ואנשים שונים, המשפיעים על עיצובו הסופי טרם פרסומו, התקשינו להעלות באופן כה מיידי וארעי את כל העולה על רוחנו ועל דעתנו. על כן אנו מסכימות, כי לכתיבה זו יש יתרונות, כפי שמפרט הורוויץ בהמשך מאמרו וכי על מערכת החינוך להיערך באופן שיכוון את תלמידיה לשימוש מושכל בסוגה זו.

ומן האומנות...
הקולאז' היא אומנות, שבה היוצר חושף את רגשותיו ואמונותיו ברובד הגלוי והסמוי. כל אחד יוצר את הקולאז' האישי שלו באמצעות הבחירה של המרכיבים לקולאז'. הצבת הקולאז' האישי בתערוכה ציבורית היא דוגמא מתחומי האומנות לחשיפה פרטית לעיני הציבור.

שלכן,

נגה ואלה

גם יצירתי וגם יוצר

בבלוג האחרון התייחסנו לאינטרנט כמקור מידע, כאשר אנו רוצים להראות לילדים יצירות של אומנים מפורסמים ובחרנו להציג את יצירתה של אנה טיכו "עץ הזית" לקראת חנוכה.
הורוויץ פותח את מאמרו במשפט "הכתיבה היא תקשורת" ואנחנו מאמינות, שילדים בגן מתקשרים עם הסביבה ומביעים את עצמם גם באמצעות יצירה בחומרים ולא רק באמצעות השפה הדבורה.
הפעם, בחרנו להביא לילדים את יצירתו של האמן חנוך פיבן. הייחודיות ביצירה שלו מורכבת מהפיכתם של חומרי פסולת וחפצים שאבדו את שימושם ליצירת אומנות. הוא יוצר בעיקר דמויות של מפורסמים מכל העולם, אך את הרעיון של "החייאת" חפצים חסרי ערך לאומנות ניתן לממש בכל הנושאים ולא רק דמויות.
במאמר "והוא לבדו לומד כאן?" מובא פרוייקט של מורה בבית ספר, שבנה עם תלמידיו מאגר מידע רלוונטי עבורם. גם בגן הילדים נוכל ליצור מאגר רלוונטי לילדים בגן, מאגר של יצירות מעשה ידיהם. נצלם את יצירותיהם של הילדים ונאפשר לילדים לפתוח את המאגר באופן עצמאי ולהתבונן עם חבריהם ביצירות שלהם. כך הם יוכלו להבחין ברכיבי היצירות ולשוחח על מה שהם רואים האחד עם השני.
אומנם, לא מדובר בבלוג, כפי שהציע ג'ף אוטכט במאמר, אך ניתן להשתמש במחשב כתערוכה והילדים מתבוננים ביצירותיהם ומשוחחים ביניהם על כל מה שמעוררת אותם ההתבוננות.
כמו שאמרנו... גם יצירתי וגם יוצר!

בשבילכן,
נגה ואלה

אומנות באמצעות האינטרנט

ממצאי המחקר "למידה בסביבת אינטרנט בגני הילדים" (ניר-גל ונור, 2001) בנוגע לתפיסת מושג האינטרנט, גרמו לנו לתחושה של התחברות אישית עם הרגשות של הילדים, בעקבות החוויה שלהם בעת הביקור הווירטואלי שלהם במוזיאון. ייתכן והסיבה לכך נעוצה בנושא הבלוג שלנו, העוסק באומנות. אך אנו סבורות. שיש לכך סיבות נוספות הקשורות במדייה עצמה.
למה כוונתנו?

ובכן, אנו רואות באינטרנט כלי המאפשר בנייה של סיטואציות למידה-הוראה ממוקדות יעדים בתחום האומנות החזותית. זו טומנת בחובה העשרת עולמו של הילד בגיל הרך והעמקת חוויותיו, תוך פיתוח יכולת חשיבה חזותית באמצעות ההזדמנויות. סיטואציות אלה מאפשרות לילד בגיל הרך להיחשף לסביבה ולייצוגים שונים בתרבותו, המקרבים אותו להכיר יוצרים ויצירות בתחומים שונים של אומנות ברמת המאקרו. כל זאת ללא צורך בהגעה פיסית למקומות בהם הם מציגים / מוצגים. מדיה זו, החוצה יבשות, מאפשרת לילד להיות אקטיבי ושותף בבניית תרבותו בדרך חדשנית המושכת את ליבו. בנוסף, היא עלולה להיפגם בשל היעדר חשיפה מספקת הנובעת מרקע חברתי-כלכלי נמוך או חסך תרבותי בסביבתו הקרובה ברמת המיקרו. מדיה זו משמשת כמקור מידע על סדנאות יצירה ואמנות, תערוכות, אירועים ופעילויות שונות הקשורות לאומנות, לאמנים ויוצרים תוך היכולת ליצור עימם תקשורת מיידית.

אנו מכירות בפוטנציאל הגלום בשימוש באינטרנט ככלי נוסף לשימוש בדרכי הוראה-למידה של ילדים בגיל הרך תוך שילובו בתכנים לימודיים לאורך ציר הזמן.
ניקח לדוגמה את נושא חגי ישראל וסמליו:
לקראת חנוכה ילדים נפגשים עם יצירות אומנות של מפורסמים בנושא עץ הזית: אנה טיכו.
באמצעות הגלישה בסביבה "מותאמת" אנו מאפשרים לילד בגיל הרך להגיע במהירות ובקלות אל מידע עיוני וויזואלי עשיר ומגוון, המפתח את יכולת ההתבוננות שלו ביצירות של אומנים מפורסמים ופחות מפורסמים כאחד.
פעילויות נוספות:
· הילדים יתנסו בבניית מסגרות ססגוניות והתאמתן ליצירות.
· הילדים יחליטו היכן למקם את היצירות השונות - לבנות חדר ווירטואלי.
כך הילד ישתתף במשחק תפקידים: פעם הוא משמש כקהל המתבונן ביצירות, בפעם אחרת הוא הממסגר את התמונות ופעם הוא משמש כאוצר התערוכה ופעם הוא יכול להיות המפרסם את התערוכה וכו'.

מאתנו, נגה ואלה

בנות חביבות,
לקראת ל"ג בעומר - חג המדורות (רק שהכול יסתייים בשלום!) - אפשר להראות לילדים בגן את יופיו של הלילה.
כך להכין אותם טוב יותר להתמודד קצת עם פחדי החושך.
נציג לילדים את יצירתו של ואן גוך "ליל הכוכבים" ונשוחח איתם תוך כדי התבוננתו לפרטים ולצבעים ביצירה.
מכאן, אפשר להרחיב את השיחה ולשוחח על רגשותיהם של הילדים, כאשר הם רואים את הלילה, הכוכבים והירח.


תזהרו במדורות ותהנו מהחוויה!
אלה ונגה

קו ועוד קו
לקראת יום העצמאות
כל הארץ דגלים, דגלים.
ומה בדגל ישראל?
שני פסים בצבע כחול על בד לבן וביניהם מגן דויד כחול.
למעשה, הדגל שלנו מורכב מקווים בצבע כחול על רקע לבן.


רעיונות לפעילויות בנושא קווים בגן
רעיון לפעילות מס' 1
נשוחח עם הילדים על קווים וצורות לקראת יום העצמאות לישראל באמצעות הדגל.
הילדים יקבלו דפים לבנים ועפרונות צבעוניים ויציירו את חגיגות יום העצמאות באמצעות קווים.

קטע קריאה
משולשים שניים נפגשו בירושלים.
חייך אחד, חייך שני ובמחול משולשים פצחו השניים.
הופ קדימה, הופ אחורה, ולמגן דוד הפכו בינתיים.
קו למעלה מתגלגל, קו למטה מזדחל.
וזה דגל, דגל ישראל.


רעיון לפעילות מס' 2
נפתח את הפעילות בשאלה לילדים: האם אפשר לצייר רק בקווים?
ישנם אומנים רבים שיוצרים בקווים פשוטים ועם זאת הם מעבירים מסרים חשובים.
אחד מהאומנים הוא קית' הרינג, שציור אחד מיצירותיו מוצג בפוסט זה.
נציג לילדים את יצירתו של הרינג. נברר עם הילדים: האם הוא צייר את הבעות הפנים של הדמויות שבציוריו? האם ניתן להבין את משמעות הציור ללא ההבעות?
הילדים יציירו באופן חופשי בעקבות החשיפה ליצירתו של הרינג.

פעילות מהנה
וחג עצמאות שמח!

חברות יקרות,

עם בוא האביב,

הגורם לנו להתרגשות בכל פעם מחדש

בזכות הפריחה המרהיבה בשלל צבעיה

המכסה כמרבדים את השדות,

החלטנו להביא לכן פעילות בנושא של

צבעים.

שלב ראשון - עליכן לבחור תמונה צבעונית (לא מחייב שהיא תהיה פרחונית).

שלב שני - הכינו:

· פלטה של ציירים בגודל של 60 x60 ס"מ,

· כתמי צבע (מעיגולי נייר צבעוני בצבעים המרכיבים את התמונה שבחרתן)

שלב שלישי - הזמינו קבוצת ילדים שיתבוננו בתמונה ויתארו אותה. בקשו מהילדים

להניח על הפלטה את כתמי הצבע בהם השתמש הצייר.

שלב רביעי - הנחו את הילדים לצייר ציור חופשי כאשר עליהם להשתמש בצבעים

המרכיבים את התמונה שתיארו.

מומלץ להעמיד לרשותם חומרים שונים: גואש, פנדה, אקוורל, פלסטלינה,

צבעי עפרונות, טושים, לורדים ועוד.

שלב חמישי - לערוך תערוכה של יצירות הילדים ולהוסיף דף מידע המתאר את הפעילות.

תיהנו,

מאיתנו נגה ואלה