כל ההתחלות קשות, אבל אחר כך קל יותר

במסגרת לימודינו בתכנית ללימודי תואר שני בגיל הרך במכללת לוינסקי התבקשנו ליצור בלוג במסגרת קורס מקוון: תקשורת מערכתית כאמצעי להובלת שינויים. ואנו חשבנו לעצמנו...
'מה הבעיה?'

ובכן, מהר מאד גילינו שיש בעיה והיא שאנו לא בדיוק... יודעות מה זה בלוג?
לאחר התלבטויות וחשיבה מרובה במטרה להיות יעילות ושיסייע לנו בהדרכה (שתינו מדריכות) החלטנו שהבלוג שלנו יעסוק בנושא טיפים בעבודת צוות. כמובן, שעדיין לא היה לנו מושג 'ירוק' מהו בלוג. כן? אז לאחר שבועיים, הגענו לתובנה שהובילה אותנו להסכמה שאנו לא ממש מרוצות מהנושא הנבחר והחלטנו שנושא הבלוג יהיה בתחום האומנויות.

בהתלהבות רבה ניגשנו לכתוב את הפוסט הראשון. ישבנו, חשבנו, כתבנו על דף – טיוטה ועוד אחת, ועוד אחת... מאמץ ללא לאות. יזע רב הושקע בפוסט הבכור בבלוג ואנו בגאווה אמיתית העלינו לאוויר את יצירה המופלאה בהקשת מקש אחת. הפוסט השני זכה עדיין ביחס מועדף שנבע מהתרגשותנו ובא לעולם בצבעוניות ובססגוניות של אביב ושמחה. בפוסטים, השלישי והרביעי, כבר הבנו היטב את הרעיון וחשנו בטוחות עד שקיבלנו משימות חדשות ואז אוי איזה ברוך... חשנו שוב תסכול שנבע ממצב שבו היינו שרויות בבלבול ובשעת דמדומים המערפל את מחשבתנו וכבר לא סבורות שאנו מובילות שינוי, לְמה משמש הבלוג ומהם יתרונותיו. עדיין חרחרה בנו באי נחת חוסר הידיעה על חסרונותיו ועל הסכנות האורבות לנו בכל פוסט שהעלנו בבלוג, הפתוח לכל נפש חפצה.
הפוסט החמישי נראה קצת שונה. הוא התחיל להראות ממש כפוסט בבלוג. ההתנסות ביצירת קישור למאמרן של ניר גל ונור (2001) תרמה לנו בהבנת יתרונותיו של הבלוג. המאמר עורר בנו רצון להגיב. ואכן הגבנו ולמרות הקושי שלנו לחבר בין נושא המאמר, העוסק במחקר על סביבה מתוקשרת בגן, לבין הרצון שלנו לשמור על נושא הבלוג שלנו, העוסק בנושא אומנויות בגן הילדים, מצאנו פתרון מעניין. ומי שעדין לא קרא את הפוסט שבו מדובר מוזמן לעשות זאת מיד!
הפוסט השישי היווה את נקודת המפנה המשמעותית ביותר וזאת בעקבות המאמר של הורוויץ שסייע לנו להבין את חשיבות הבלוג ועמד על יתרונותיו בכלל ובמערכת החינוך בפרט.
הפוסט השביעי המשיך בדרכו של קודמו וזו ההוכחה, שלמדנו כיצד לבנות בלוג.

הרי הוא לפניכם.
ועתה, יש לנו יכולת ליצור בלוג משלנו בכל נושא שנרצה לקידום העבודה החינוכית בגיל הרך.

שלכן,
אלה ונגה