הקלות של הפרסום ברשת

עיסוקו של פוסט זה בסוגיה המכונה בפי הורוויץ "כתיבה אישית/ציבורית", שהינה אחת הסוגיות הקשות והמורכבות של השימוש באינטרנט. סוגיה זו דנה בטשטוש הגבול בין האישי לבין הציבורי, הנובע מהאפשרות והקלות בה ניתן להשתמש באינטרנט, שהינו כלי תקשורת ציבורי לפרסום מידע אישי.

בנימה אישית, אנו רוצות לשתף אתכם בספקות שעלו בנו כבר בתחילת הקורס, כאשר נדרשנו לתת מידע אישי עלינו באתר הבלוג ובו התלבטנו בשאלה האם ברצוננו לפתוח את הבלוג לכלל הציבור או להגביל את אוכלוסיית הקוראים בו, בשל החשש שלנו מהחשיפה. הספקות והלבטים ליוו אותנו במהלך הקורס עם כל העלאת פוסט לבלוג והיה לנו קושי רב לחשוף לבטים והגיגים אישיים ופרטיים שלנו לקהל שאינו מכיר אותנו כלל וכלל.

בנוסף, חשנו כמו הורוויץ, שסבור כי "נוצר צורך לדעת לא רק כיצד לכתוב מאמר שיודפס בדפים אלא גם כתבה שתיקרא על גבי צג המחשב". הורוויץ, המפרט סוגות חדשות בכתיבה שנוצרו בעקבות התפתחות האינטרנט והמחשב, עורך הבחנה בין כתיבה מודפסת היוצאת לאור לבין כתיבה המפורסמת על צג המחשב באינטרנט מההיבט של תהליך הפרסום: טקסט העומד לצאת לאור בהדפסה עובר תהליך של כתיבה על פי כללים של הסוגות השונות, עריכה והגהה, אשר בעקבותיהם ייתכנו שינויים בטקסט, טרם הדפסתו והפצתו ברבים. לעומת זאת, טקסט המפורסם באינטרנט הינו אינטואיטיבי ולא נדרש להתאים עצמו לכללים כלשהם והוא מועלה ישירות ומופץ לקהל הרחב בלחיצת מקש אחת.

אנו, שהורגלנו לתהליך פרסום ארוך בו מעורבים תהליכים ואנשים שונים, המשפיעים על עיצובו הסופי טרם פרסומו, התקשינו להעלות באופן כה מיידי וארעי את כל העולה על רוחנו ועל דעתנו. על כן אנו מסכימות, כי לכתיבה זו יש יתרונות, כפי שמפרט הורוויץ בהמשך מאמרו וכי על מערכת החינוך להיערך באופן שיכוון את תלמידיה לשימוש מושכל בסוגה זו.

ומן האומנות...
הקולאז' היא אומנות, שבה היוצר חושף את רגשותיו ואמונותיו ברובד הגלוי והסמוי. כל אחד יוצר את הקולאז' האישי שלו באמצעות הבחירה של המרכיבים לקולאז'. הצבת הקולאז' האישי בתערוכה ציבורית היא דוגמא מתחומי האומנות לחשיפה פרטית לעיני הציבור.

שלכן,

נגה ואלה